050-7312029
אילוף כלבים בשניים

אומנות האילוף בשניים  

כי טובים השניים מן האחד

↓
↓

" תפקידנו כמאלפי כלבים ליצור שינוי הרצוי לנו בני האדם מבלי לפגוע בזכויותיהם של הכלבים הן הפיזיות והנפשיות ובשינוי ראייתו ותפיסתו של האדם את הכלב "

 " הסיבה שלכלב יש הרבה חברים , היא מכיוון שהוא מקשקש עם הזנב במקום עם הלשון " 

 "אומנות האילוף בשניים - כי טובים השניים מן האחד"

אמיר ביידנקופף

אמיר ביידנקופף
מאלף ומטפל בבעיות התנהגות בכלבים
050-7312029

דליה ביידנקופף

דליה ביידנקופף
מאלפת,מטפלת בבעיות התנהגות בכלבים
054-8130814

גלריית תמונות

  • מאלפת כלבים
    אילוף כלבים קטנים
    מאלף כלבים בחולון
  • אילוף כלבים
    מאלף כלבים
    מאלף כלבים
  • מאלף כלבים
    מאלף כלבים
    מאלף כלבים
  • מאלף כלבים
    מאלפת כלבים
    מאלפת כלבים
  • מאלף כלבים
    מאלף כלבים
    מאלף כלבים
  • מודעת אילוף כלבים
    מאלף כלבים גדולים
    מאלף כלבים

אודות

אנו צוות מאלפים , דליה ואמיר ביידנקופף העוסקים בגידול כלבים להנאתנו ואהבתנו במשך 25 שנים , שהפכנו את אהבתנו למקצוע / אומנות - אילוף וטיפול בבעיות התנהגות בכלבים . את זוגיותינו אנו חייבים לכלבנו המשותף כיום העונה לשם "קרמבו" , אשר נכח בדייט הראשון ואיחד בינינו ואף "שבר את הקרח" במפגש הראשון . את הסמכתנו רכשנו בבית הספר ללימוד והכשרת מאלפים - " הלוחש לכלבים " בהנהלתו של אבנר רז . 

 קהל לקוחותינו ייהנו מהשירותים הבאים : 

 * אבחון בבית הלקוח * תמיכה , הכוונה ויעוץ בבחירת כלב * חינוך וניתוב גורים * אילוף ומשמעת בסיסית * הכנת כלב לבואו של תינוק * ליווי צמוד לכל אורך תהליך הטיפול והאילוף * שיעורים פרטניים לכל בני המשפחה בהטמעת המשמעת * פתרון וטיפול בבעיות התנהגות

תהליך האילוף


" אז צלצלתם אלינו , מה עכשיו " ? תחילה נתעדכן אודותיכם , בפרטיכם האישיים הראשוניים ובפרטי כלבכם . נתאם עימכם מפגש איבחון ( בבית הלקוח ) שיערך בין שעה וחצי לשעתיים . בבית הלקוח נבחן ונאבחן את שורש הבעיה ונציע פרוגנוזה - תוכנית טיפול פרטנית בהתאם להתרשמותנו ונסיוננו המקצועי. סיכום והצעת מחיר . עבודה עם כלבכם עפ"י תוכנית הטיפול . עבודה פרטנית עם כל בני המשפחה . מעקב צמוד לאורך כל תהליך הטיפול .

אומנותנו (ו) אמונתנו

בואנו לחנך,לנתב ,לאלף או לטפל בכלבכם , מוטלת תחילה עלינו כמאלפים אחריות , מסירות והשקעה רבה , על מנת שבסוף תהליך הטיפול /האילוף ניצור הרמוניה ואינטרקציה מושלמת ביניכם בני המשפחה לכלבכם . בשל כך להלן אומנותנו המעשית הנגזרת מאמונתנו שתלווה אתכם בני המשפחה ואת כלבכם לאורך כל תהליך הטיפול - לסיכום:כלב מאולף / מאומן בסביבה חיובית , נעימה ותומכת = איכות חיים .  

תפקידנו ליצור תקשורת ואמון הדדי עם כלבכם , עוד לפני שהתחלנו את מלאכת האימון.

תפקידנו כמאלפי כלבים לכבד ולתת אמון בכלב וביכולתיו.

תפקידנו להבין את צרכיי הבעלים ומאידך גם את צרכיי הכלב ולגשר בין השניים .

מוטלת עלינו האחריות לאמן ולטפל בשורש הבעיה ולא רק בסמפטום ..

אנו מתחייבים להתנות ולהטמיע את הנלמד בעזרת תמריצים , חיזוקים חיובים ותשבוחות ללא כל ענישה .

עשרת הדיברות

לקוחות יקרים , על מנת לשמר את מלאכת האילוף והטיפול בכלבכם , להלן עשרת הדיברות , דגשים שעליכם ליישמם לאורך כל חייו של כלבכם : 

 1.     חיבה לכלב - בשל היות הכלב יצור חברתי כמונו בני האדם , הוא זקוק לאהבתנו , אמוננו ומנהיגותנו , ללא תקשורת אמיתית וכנה לא יתכנו הצעדים הבאים . 
 2.     סבלנות - בבואך לעבוד עם הכלב , עשה זאת בסבלנות והתחשבות בצרכי הכלב . 
 3.     דייקנות - את הQ ( " הפקודה" ) הקולית וסימן היד יש ליישם במקביל . 
 4.     שקידה - כל בני המשפחה מחוייבים להתמיד כל הזמן ובכל מקום להטמיע את ה"פקודות" בשלמותן . 
 5.     שליטה על מצב הרוח - המלאכה עם הכלב תתבצע אך ורק בנועם , בנחת , ללא כעסים , כוחנות , עונשים או תיסכול . 
 6.     התמדה רוחנית - האמן בך ובכלבך , האמן ביכולתיו של כלבך כי הוא מסוגל לבצע את כל אשר למד . 
 7.     רגש אחריות - דע כי כלבך תלוי בך , הכלב הוא יצור כן , הנאמן לבעליו וחובה עליכם להקנות לו בטחון בטריטוריה הפנימית והחיצונית ואף לדאוג לכל צרכיו הנפשיים          והפיזיים . 
 8.     תגובה מהירה - יש לחזק את הכלב , לא יאוחר משניה וחצי לאחר ביצוע ה"פקודה" -Q או התנהגות חיובית הרצויה לנו . 
 9.     עקביות - על כל בני המשפחה מוטלת האחריות לתרגל וליישם את ההתניות , להיות עקביים בסדר היום , בכל שעות היום . 
 10.   מחשבה בריאה ויצירתית - ניתן להשתעשע עם הכלב בזמנים ובמקומות שאתם תבחרו , העשירו את עולמו של כלבם ע"י יצירת מתקני שעשועים בחצר , פעילות בחיק          הטבע ובפארקים , הליכות ממושכות , צלחות טיפוליות וכו´( ראה מאמר בנושא אביזרים בשירות הכלב ) . 

* אכן , עשרת הדיברות המוזכרות לעיל אינן דומות לעשרת הדיברות התנכיות בפורמט "עשה" , "לא תעשה" , המטרה היא למנוע מכלבם להתנהג בצורה לא רצויה מאשר לאסור עליו .

בעיות ופתרונן

כמה פעמים קרה שהשארתם את הגור / הכלב לבדו בבית למשך מס´ שעות , אך לדאבונכם הרב כשחזרתם לביתכם מצאתם את החפצים בבית לעוסים או שלא נותרו במקומם ואף יתרה מזו הכלב הוציא את כל תסכולו או חוסר המעש שלו בחפץ יקר ערך . * למען הסר ספק כלבים וביחוד גורים עד גיל שנה לערך הורסים כל דבר הנקלע בדרכם , עובדה זו מחדדת את הצורך בטיפול , ניתוב וחינוך הגור ע"י דרכי מניעה שונים על מנת למנוע התנהגות חוזרת ונישנת בבגרותו של הכלב , כהרגל יום יומי שיירכש בתקופת הגורות , בשל כך צריך לאבחן את בעיית ההתנהגות ולמצוא את שורש הבעיה , האם מקור הבעיה היא מתוך פחד , תסכול , שעמום , פריקת אנרגיה או מתח בין הכלב לבעלים ,יש לבדוק מה מניע את הכלב או את הגור בבחירת חפץ ספציפי שהוא הורס והדרך שהוא בוחר להרוס והאם החפצים קשורים בדרך זו או אחרת לאחד מבעלי הבית והקירבה בין הכלב לבעלים . הפתרונות רבות ומגוונות , החל בתיחום טריטוריה לגור / כלב - המספק גם מקום בטוח לכלב , אספקת אלטרנטיבות אחרות ללעיסה , שגרת יום מסודרת כולל טיולים רבים , עבודה על משמעת בסיסית בבית , משחקי חשיבה וכלה באיתור מקצועי במקור הבעיה וטיפולו של איש מקצוע - מאלף ומטפל בבעיות התנהגות בכלבים . כל ריסוס ומריחת חפצים , רהיטים בחומרים דוחים , מחסומים או הכאת הכלב לא יועילו , אלא בחלקם אף יחמירו את המצב , טיפול בבעיות התנהגות מעין זה נמשך חודשים , היו סבלניים לכלבם .

הכלב שלוקח את בעליו לטיול כך היינו מגדירים את התופעה שהכלב הורגל למשוך ברצועה ולגרור את בעליו מאחור, הסיבה העיקרית היא שהכלב עוד בהיותו גור וקטן יוצא מהבית בריצה או במשיכת רצועה וכך הוא הורגל ועם בגרותו וגודלו הפיזי המשימה נהיית קשה יותר . הליכה עם מתח ברצועה לא נעימה לנו הבעלים ולבטח לא לכלבינו שנמצא במתח נפשי תמידי עם במפגש עם כלב אחר או עם אנשים , הליכה עם רצועה מתוחה הופכת להתניה שלילית ברבות הימים , באימון נכון ניתן להרגיל את הכלב ללכת לצדינו וליהנות מחוויית הטיול . * עוד בהיותו צעיר הקנו לגור הרגלי הליכה נכונים וחזקו אותו לצדיכם עם רצועה רפויה בלבד . הליכה נכונה תמנע בעיות שונות שתוקצנה כגון: תוקפנות חסות , אכילה מרצפה, חוסר שליטה בכלב, חוסר מנוחה ועצבנות , גילוי תוקפנות ואיבה , חנק בצוואר הכלב ואף שימוש באביזרים כמו: רצועת חנק או דוקרנים . קשר עין קבוע עם כלבכם , אילוף נכון , שפת גוף נכונה ,חיזוקים חיוביים ואינטונציה חיובית עם רצועה רפויה על יד הרגל ,שימוש באביזר רצועת האלטי לראש , סבלנות , התמדה ועקביות בתרגול היום יומי תביא לתוצאות שישביעו את רצונכם .

נתחיל ונאמר כי קשירת כלב על מנת להענישו על משהו "רע" שעשה כביכול תוביל לתסכולים ובעיות חמורות יותר בעתיד , במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא קשר הדוק בין קשירת הכלב ובידודו מלהקתו לזמן ארוך לבין עלייה *ברמת האגרסיביות , התסכול ואיכות חייו של הכלב . מעבר לתחושתו הנוראית של כלבנו המבודד וכובד משקלה של השרשרת המשתרכת אחריו ,יתכנו גם הסתבכויות עם השרשרת היוצרת אצל הכלב ענישה בצוואר המשפיע פסיכולוגית על התנהגותו . בשל היות הכלב יצור חברתי הרוצה להיות קרוב ללהקתו - בני האדם , אשר מהם הוא שואב את הביטחון והשייכות , מומלץ לא לקשור את הכלב או לבודד אותו , הכלב צריך להיות בקשר עין עם חברי להקתו אחרת קשירה מעין זו מהווה סכנה בריאותית לכלב , אם בפציעה או עד כדי מוות . קשירת הכלב גורמת להגברת הסטרס ביחסים בינו לבין בני המשפחה ואף לבעיות התנהגות חמורות יותר כגון: תוקפנויות לא ברורות , חפירות , רצון לברוח מהבית או החצר , ליקוק עצמי ואף פציעה קשה בעצמו . רב הלקוחות חושבים שע"י קשירת הכלב ימנעו נזקים ברכוש , בעיות צרכים , קפיצות על אנשים ואף כך ילמד הכלב להתנהג כראוי ועוד ועוד .. אולם הרשו לנו לחדש לכם כי ההפך הוא הנכון ,על מנת לטפל בבעיות התנהגות יש ללמד ולתת לכלב דרך חלופית מונעת ולא בדרכי ענישה ובידוד לנסות וללמדו התנהגות הרצויה לכם .

נביחה , יללה , יבבה וגרגור אלו חלק מכלי התקשורת הוורבאליים שבהם ניחנו הכלבים , הנביחות הכלביות הם חלק בלתי נפרד מהיותו כלב וזהו כלי התקשורת העקרי והטבעי הטמון בכלב עוד משחר האבולוציה . הכלב מתקשר עם בני מינו -הכלבים האחרים ואתנו בני האדם בשפה זו וכך הוא מתבטא ומבטא את הרגשותיו , דרך כלי תקשורת זה הכלב מעביר מסרים כגון: הזמנה למשחק ( בנוסף לשפת הגוף ) פחד , איום , שמחה , רצון לתשומת לב , שמירה על טריטוריה , הגנה וכו´ ... יללות או נביחות לא פוסקות מצד הכלב אם בשעות הלילה או ביום נובעות ממספר סיבות ויש צורך בזיהוי מקור הבעיה או המניע ועפ"י גילוי הסיבה ושורש הבעיה לפעול . ניתן לבודד רעשים כשהכלב חי בתוך הבית , לעודד ולחזק כלבים מפוחדים שלא ינבחו על כל רעש חזק ופתאומי שלא מאיים עליהם , או דפיקות בדלת . אין לחזק את הכלב במקרים של נביחות קצרות כמו: "שקט " , "די " , " מספיק " או קריאה בשמו כי הכלב יבין שהלהקה מצטרפת אליו ומשתפת פעולה עמו או מנהלת דו-שיח עמו והמצב רק יחמיר . אין להשתמש באביזרים המונעים מהכלב לנבוח ולהביע את עצמו כגון: קולר נגד נביחות , אין לצעוק על הכלב , אסורה הכאה פיזית או מחסום פה - כי כלבכם יבחר בדרך הרסנית יותר להביע את עצמו בשל השימוש בכלים ודרכי ענישה המוזכרים לעיל .
תודה אילוף כלב
תודה אילוף כלב
תודה אילוף כלב
תודה אילוף כלב
תודה אילוף כלב

סוגי גזעים

במסגרת תפקידנו וביקורנו בבתי לקוחותינו , אנו נתקלים לעיתים קרובות מאוד בתלונות של לקוחותינו כי הכלב שלהם אינו עונה לציפיותיהם ולא מתאים לאורח חייהם , כגון: חוסר התאמה בין אופיו של הכלב לאופיים של בני המשפחה , הקושי והרצון לשמור על היגיינה וניקיון , דרישת הבעלים לביצוע מטלות הלא תואמות לכישוריי הכלב ותכונותיו המולדות ועוד ועוד ... על מנת להימנע מבעוד מועד ממפח נפש ותסכולים וחוסר הבנה ותקשורת בין הבעלים לכלבים , יש צורך " בהכנת שיעורי בית " ולא בכדי נבחר המשפט הנ"ל , הכנת שיעורי בית צריכה להיעשות עם כל בני המשפחה שבמהלך הדיון יש לקחת בחשבון פרמטרים רבים על מנת להתאים את הכלב / הגזע הרצוי לבני המשפחה . בני האדם במהלך ההיסטוריה יצרו באמצעות סלקציה רבת שנים מבחר גזעים , כ - 500 גזעים לערך , כאשר בתהליך הסלקציה והשבחת הגזע , בחר האדם לחזק מס´ תכונות אופי מהותיות ודומיננטיות על מנת ליצור את הגזע האידאלי והנחוץ להגדרה שנקבעה מראש. מבחר הגזעים מאפשר לנו בני האדם כיחידים , כזוג או כמשפחה לבחור את גזע הכלבים המתאים לנו על מנת לחיות לצידו באופן כמעט מושלם ... למרבה הצער בשל חוסר ידיעה ומודעות של בני האדם ,ימצאו כלבים עם התנהגויות שאינן מאפיינות את תכונותיו התורשתיות המולדות של אותו גזע , ובכל הגזעים ללא יוצא מן הכלל ימצאו כלבים השונים מאופיים הבסיסי , אולם ע"י חינוך , ניתוב , הקניית משמעת הולמת וסוציאליזציה נכונה עוד בהיות הכלב צעיר ניתן לשמר ואף לחזק תכונות המושרשות אצלם . בשל כך ראינו לנכון להביא לידיעתכם פרטים אודות הגזע שנבחר באופן אקראי ולתת לכם לבחור את הבחירה המושכלת ביותר והנכונה .


פי שהבחנתם כשמו הרועה הבלגי , ארץ מוצאו : בלגיה . הגזע פותח במחוזות שונים בבלגיה וקיימים ארבעה תתי גזעים של כלבי רועים בלגיים , אשר כולם בעלי אופי ומבנה גוף זהה , שהמבדיל ביניהם הוא צבעם ומרקם פרוותם . שמות ארבעת תתי הגזעים ניתנו עפ"י שמות הכפרים הבלגיים השוכנים בסביבת העיר בריסל - בלגיה : גרוננדל , טרווארן , מלינוואה , לקרנוואה / לאקן . חובב כלבים בשם קורביל גידל כלבי רועים והרכיב כלבים שצבע פרוותם חום בשם טום ופוא ( לימים הם היו אבות הטרוורנים ) וכתוצאה מהרבעה זו נולדה כלבה חומה שהורבעה עם כלב שפרוותו שחורה בשם דוק דה גרוננדל שמזיווג זה נולד הכלב מילזרט - אלוף הטרוורן הראשון בשנת 1907 . במשך שנים הדעות היו חלוקות בגין העדפת צבעם של הרועים הבלגיים ורק אחרי מלחמה"ע השנייה עם זכיותיו באליפויות בינלאומיות בבלגיה וצרפת וכושר ההרבעה של זכר דומיננטי בשם " ווילידה לה גרד נואר " - בן לתת גזע גרוננדל , הגיעו מגדלי הגזע ליציבות מחשבתית בגידול הגזע . בשנת 1891 - הוקם מועדון לגידול וטיפוח הגזע . ייעודו - של הגזע לעזור לחוואים ולרועי הצאן לשמור על עדרי הצאן והבקר העצומים בשטחי המרעה מפני חיות מריעות ומגזלנים ואף לאגף , לאגד ולמרכז את העדר בשטח המרעה ואף בשטח החווה - כ 24 שעות ביממה . אופיו של הגזע - בעל יצר הגנה מאוד מפותח , בשל כך הוא כלב שמירה מצויין , אשר יגן על חיי בעליו בחירוף נפש . מאוד נאמן ומסור לבעליו . ניחן באינטליגנציה גבוהה , אחד מכלבי העבודה הטובים בקשר עין של 80%-90% עם נוהגו ובשל כך מאוד קל לאלפו . כלב אנרגטי הצריך מרחב לתנועה ופעילות גופנית מרובה . גזע כלבים זה ידידותי לילדים , מתאים ונוח לגידול במשפחות . הזכרים מאוד טריטוריאלים . צבע פרוותו של הגרוונדל שחור וארוך , הטרוורן - כל גווני האדום עם שחור ואף פרוותו ארוכה , המילנוואה - צבע פרוותו חום עם קצוות שחורות , שיער קצר , והאחרון ברשימה הלקן - צבע פרוותו חום , שיער ארוך , צפוף ומקורזל . משקל זכר בוגר : עד 29 ק"ג , גובה : עד 66 ס"מ . משקל נקבה בוגרת : עד 27 ק"ג , גובה : עד 55 ס"מ . הגזע פעיל במסגרות : צ.ה.ל , משטרה וחברות אבטחה פרטיות שונות .

מוצאו של גזע בינוני - גדול זה הוא בחבל "אלזס" שבגבול גרמניה צרפת , אבות אבותיו של כלבי הרועים היו מדרום ומרכז גרמניה ( מפה גם שמו , מקורו בגרמניה ) . בישראל מזה דורות הכלב מוכר ואהוד על בני האדם ומוכר בכינויו" זאב " ( טעות מאוד נפוצה ). ייעודו - תחילה גזע זה שימש אף הוא ככלב רועים בעדרי צאן ובקר בחוות באירופה , אשר בתכנית גידול וטיפוח שהחלה בסוף המאה ה-19 כלאו מס´ גזעים של כלבי רועים אירופיים ולאחר מס´ הכלאות נוצר הרועה הגרמני שאנו מכירים כיום. עם השנים נעשו שימושים שונים בגזע כלבים זה , כגון: עבודה עם גופי משטרה - חבלה, צבא ובטחון - איתור נעדרים ואף ככלבי נחייה לעיוורים . הגזע מוכר כיום בשתי גרסאות , האחד כלב תערוכות , כשמו מיועד לתערוכות בינלאומיות וארציות , העומד בתקני FCI - התאחדות הכלבים העולמית והשני , כלב קו דם עבודה - המיועד לעבודה ושיתוף פעולה עם בני אדם . אופיו של הגזע - אינטליגנט , אמין , קל לאילוף , יציב , אמיץ , בטוח בעצמו , כלב ידידותי למשפחה וילדים , כלב הגנה ושמירה מעולה . הכלב המועדף בצבאות העולם מכיוון שקל מאוד לאלפו ולומד מהר , כלב עבודה מהטובים שיש . בעל גוף שרירי , חזק ומאורך בעל רגליים שרירים העוזרים לכלב בתנועתו האופיינית - הריצה בהילוך מוצלב . הרועה הגרמני נמנה עם הכלבים בעלי הפרווה הארוכה , על כן יש צורך בסירוקו הרב , כמו -כן בשל ההכלאה שנעשתה ברבות השנים נוצר פגם גנטי הקשור לבעיות האגן , המקשות על התפקוד הכללי של הכלב , בשל מנח גפיים אחוריים היוצר לחץ על מפרקי הרגליים האחוריים ולעת זקנה המצב אף מחמיר . משקל זכר בוגר נע בין 35-40 ק"ג וגובהו נע בין 60-66 ס"מ . משקל נקבה בוגרת מגיע ל 30 ק"ג וגובהה נע בין 55-60 ס"מ .

ממשפחת המסטיף, מוצאו - של כלב זה המקוטלג כגזע גדול - באיטליה . הוא צאצא ישיר לגזע "מולוסי" רומאי עתיק , פירוש שם הגזע שנגזר מלטינית הינו: "מגן האחוזה" ,אשר ייעודו - היה להגן על אדוני האחוזה ורכושם . היסטוריה - הקאנה קורסו שימש ככלב מלחמה ( "חייל" בלגיונות הרומיים ) אשר הסתער ללא יראה על לוחמי האויב / היריב , אשר לפעמים גבה במחיר חייו . כלבים אלו שימשו גם ככלבי שמירה וסחיבת עגלות ולאחר מכן שימשו ככלבי ציד , כגון: חזירי בר ודובים .. כלבים לאחר "שרותם הצבאי" תרמו רבות למשק החקלאות המקומית ,ככלבי רועים ושמירה על רכוש האזרחיים . בשנות ה-70 כמעט ונכחד גזע זה ובעקבות מאמצים רבים מצד אוהבי הגזע נשמר הגזע עם שיפורים קלים. בנדידתו של הגזע לארה"ב בשנות ה-90 , הפך הגזע להיות הפופולארי והמבוקש ביותר בשל אופיו היותר עדין . הופעתו המרשימה , המפגינה כוח מצד אחד וצורתו האתלטית והאלגנטית מאידך משווה לו מראה אצילי . על אף גודלו אין הוא מסורבל כרוב הגזעים הגדולים . בעל פרווה קצרה ומבנה שרירי ומוצק עם רגליים חזקות . ארשת פנים רצינית כמעט ללא מבע כלשהו. ניתן למצוא גזע זה במספר גוונים : חום , שחור כעופרת , שחור או מנומר ( שילוב של חום אדמדם / שחור ). אופיו של הגזע - הכלב ידידותי ואינטליגנטי ביותר , אוהב לשתף פעולה עם בני המשפחה , כלב רגוע ומאוד נוח לגידול בבית וזאת על אף גודלו . גזע בעל אופי יציב ובשל כך ניתן לאלפו בקלות . כלב נאמן ועל אף אופיו הנוח והרגוע , הוא לא יהסס להגן בחירוף נפש על בעליו או בטריטוריה שלו . כלב זה אינו תוקפני כלל אם לבני האדם או לבע"ח . מאוד חשוב - לחנך ולאלף גזע גדול וחזק זה עוד בהיותו צעיר - גור , על מנת להקנות ולהתנות הרגלי משמעת והתנהגות ראויים , בכדי שתתאפשר שליטה ושפה טובה עם הכלב וחוויה נעימה ומהנה יותר בגידול הכלב . כלב תובעני זה דורש שעות משחק רבים ( ולא משחקי מלחמה אגרסיביים ) . כמו כל הגזעים הגדולים הגורות בגזע זה היא איטית וממושכת שלבגרותו הוא מגיע בגיל שלוש שנים לערך. מבחינה בריאותית ,גזע זה עדיין לא עבר הכלאות בקווי דם קרובים , על-כן אין בעיות גנטיות המיוחסות לגזע ספציפי זה , למעט בעיית אגן ( השכיחה בכל הגזעים הגדולים ) אשר יש צורך מבעוד מועד לוודא שהוריי הגור שאנו עומדים לאמץ , לאסוף לביתנו עברו צילומי אגן ושנמצאו תקינים . משקל זכר בוגר - נע בין 45 - 50 ק"ג וגובהו נע בין 64 -68 ס"מ . משקל נקבה בוגרת - נע בין 40 - 45 ק"ג וגובהה נע בין 60 - 64 ס"מ

גזע זה הוא גאווה ישראלית , כלב כחול לבן , בשל מוצאו - הארץ ישראלי (ארץ כנען מתקופת התנ"כ ) . היסטוריה - שורשיו עוד מימי התנ"כ ויש איזכורים לכך מספר "דברים" ואף ציורי אבן מלפני ארבעת אלפים שנים , אוכלוסיית הכנענים הידלדלה בעקבות דלדול המשאבים והאוכלוסייה בא"י ועם כשלון המרד היהודי נגד הרומאים נותרו מס´ מצומצם מאוד של כלבים בעיקר בנגב שלא היו מבויתים . רק בשליש השני של המאה ה -20 עם הקמתם של ישובים מבודדים בא"י גידלו את הגזע הזה למטרות שמירה ואף במשימות של גילוי מוקשים . ייעודו - את תחילת דרכו סלל הכנעני לצד הבדואים הנוודים אשר בתמורה לשמירה על הצאן והעדר מפני חיות טרף , שמירה על המאהלים הבדואים ורעיית הצאן קיבל הכלב מזון ומחסה וכך חזר הכלב הכנעני , כלב הבר להיות חלק מלהקת בני האדם . אופיו של הגזע - נאמנותו היא שם דבר הגובלת בשותפות , אולם הכלב הכנעני שונה מכלל הגזעים בשל אופיו הטיפוסי הייחודי , בדומה לאופי הישראלי , היסוד לאופיו טמון בתחושת הטריטוריאליות המפותחת מאוד אצל הכנעני , ולא על רכוש או חפצים שונים כפי שנוטים גזעים אחרים לעשות אלא הטריטוריאליות אצל הכנענים היא אחריות כלפי בעליו וכל המשתמע מכך , הוא לומד מהר את גבולות , תחום הטריטוריה ושומר עליו ובשל כך הוא הכלב הטוב ביותר לשמירה על אזור מוגדר . הכנעני ניחן בערנות יתרה , מהיר תגובה , חשדן כלפי זרים עומד על המשמר תמיד אולם על אף תכונותיו האלה הוא איננו תוקפן כלל . הכנעני לא יתקוף בני אדם ללא סיבה , אולם עם בגרותו לא יהסס לתקוף כלבים אחרים בייחוד אלו שינסו לפלוש לשטחו . יתכן כי ינסה הכנעני בלהקת בני האדם לגלות מנהיגות כלפי אחדים מבני המשפחה , בשל כך יש לאמן את הכלב וללמדו משמעת בסיסית והטמעת המנהיגות ע"י האדם ולא הכלב. כלב נוח לגידול בבית , אינו דורש פינוקים או חיבה יתרה , כלב שמסור למשפחה כולה מפתח קשר וחיבה אל הילדים ואף נוטה להגן על הילדים הקטנים במשפחה . הכנעני אינטליגנט מאוד ואף יש לו יכולות הישרדותיות גבוהות . ניתן לאלף את כלב הכנעני לרב התפקידים עם רצועה אולם יש ליצור תחילה קשר ותקשורת טובה מאוד שיכולה להמשך מס´ ימים , בשל היות הכלב חשדן מטבעו . גזע בינוני מזכיר בהופעתו החיצונית את כלב הבר ואף אופיו מושפע מכך , על כן הוא יחפור בורות למכביר בכל עונות השנה . הכנעני אינו סובל מבעיות גנטיות בשל היותו כלב בר והיותו תוצר של "הברירה הטבעית " . תוחלת חייו של הגזע - הכנעני יכול להגיע לשבה טובה לגיל שבע עשרה שנים בתנאי הביות ועד חמש עשרה שנים כחיית בר . הכנעני בעל פרווה קצרה ( הלא דורשת סירוק והברשה ) , זיפית וצפופה . נמצא את הכנעני בגווני פרווה - חום בהיר כחול המדבר הזהוב , חום-אדמדם , שחור או שחור - לבן . משקל זכר בוגר - נע בין 18-25 ק"ג וגובהו נע בין 50 -60 ס"מ . משקל נקבה בוגרת - נע בין 15-18 ק"ג וגובהה נע בין 35-40 ס"מ .

גזע זה , הפופולארי ואהוד כל כך ייתכן שמקור מוצאו - דווקא בגרינלנד ופיתוחו נעשה באזור ניו פאונדלנד ולאו דווקא במחוז לברדור ( שבשל כך נקרא הגזע ) שבקנדה . ייעודו - כלב צייד , אשר התלווה לצייד או הדייג וסייע במשיכת רשתות הדייגים מתוך המים אל היבשה וכן עזר לציידים להביא את הציד לבעליו . היסטוריה - בשנת 1800 לערך אבותיו של הלברדור רטריבר הגיעו לאנגליה ע"י הסוחרים והדייגים מקנדה וניו-פאונדלנד וכבשו את ליבם של אנשי המקום בשל אופיו הרך והעדין ועקשנותו בביצוע המשימות וכך במרוצת השנים שובח ועוצב אופיו של גזע זה שאנו מכירים היום בשמו ה"לברדור ". ישנם שני סוגי לברדור , האחד הלברדור האנגלי - מבנהו הגוצי , הכבד והנמוך והשני הלברדור האמריקאי - אתלט יותר , רזה וגבוה יותר . אולם למרות השוני הוויזואלי , אופיים של שני סוגי הלברדור האלה דומה . אופיו של הגזע - כלב בעל עמידות וחוזק בשל התנאים הקשים שגדל בחופי צפון קנדה הקרים מאוד . נאמנותו לבעליו היא מעל לכל , יוצר קשר מצוין עם נוהגו ובני משפחתו ועם כל סביבתו, כלב חברותי מאוד ושמח . כלב פעיל , בעל מזג נוח מאוד ( מתאים לגידול בחיק המשפחה עם ילדים קטנים ) חוש ריח מפותח , בעל כוח רב ביבשה והן בים . בשל פרוותו הייחודית האטומה למים וזנבו המרופד היטב המכונה "זנב לוטרה" , אהבתו למים והסתגלותו בנקל לשינויים מוצב הגזע במקום הראשון בקטגוריית השחיין המצטיין . גזע זה אינו יכול לשמש ככלב שמירה , כי הוא איננו מטבעו , אולם הוא משמש ככלב נחייה מהמובילים בתחום , ככלב סיוע , משטרה , גישוש וחיפוש אחר סמים . כיום יש מרכז ישראלי לכלבי נחייה לעיוורים , המכשיר כלבים לצרכים אלו , הנמצא סמוך למושב בית עובד . את הלברדור ניתן למצוא בגוונים שונים : חום-אפור, בז´- לבן , זהוב-לבן . עד לפני 60 שנים , ניתן היה למצוא את הלברדור בגוון אחד והוא: שחור . פרוותו קצרה שאינה דורשת סירוק רב . בתקופת הגורות - כלב זה יכרסם ויהרוס כל דבר העומד בדרכו כולל : משקופים , נעליים , מלונה מעץ , פלסטיק ,ועוד ... בשל כך יש למנוע ממנו גישה לחפצים ולנתבו ולחנכו באופן מושכל . משקל זכר בוגר - נע בין 30-40 ק"ג וגובהו נע בין 56-60 ס"מ . משקל נקבה בוגרת - נע בין 28- 30 ק"ג וגובהה נע בין 54-56 ס"מ .

כלב לוויה , שעשוע ומחמד זה מקור מוצאו - על גבול צרפת / גרמניה , שמו ניתן לו בגרמנית Puddle , שפירושו: לשכשך במים ( בשלולית המים , אגם או בריכת מים כדי לשלות מהם את הציפור שניצודה ע"י הצייד ) . בצרפתית הגזע נקרא :Caniche מלשון Canard שפירושו : ברווז . שלוש מדינות תרמו לעיצוב הגזע : רוסיה , גרמניה וצרפת . ייעודו- בגלגוליו הראשונים היה הפודל הגרמני כלב ציד לכל דבר שמטרתו להביא את השלל שניצוד לצייד , בד"כ הפודל צד ברווזים , עם השנים הפך הכלב לכלב קרקס ושעשוע . היסטוריה - ישנם ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הרומית - משנת 30 לספירה כגון: פסלים , ציורי קיר וקברים רומיים שנמצאו בהם מטבעות עם הטבעת דמותו של הפודל המוכיחים שהפודל חי בסמיכות לבני אדם ושימש לו לעזר גם בתקופה הקדומה . במאה ה- 15 הופיעו הפודלים בספרות הכתובה ובאיורים שדרך תיעודם ניתן להבין שעיצבו אז את פרוותם כפי שאנו רואים זאת היום . במאה ה-20 חלה תרומה בייעודו של הגזע , הכלב החל לשמש לבן לוויה מאוד פופולארי בשל השיתוף הפעולה של הכלב בקרקסים ברוסיה והפיכתו לכלב שעשועים ופעלולים . עם הופעתם של הפודלים הקטנים , האצולה הצרפתית נשבתה בקסמם ואימצה לחיקה את אותם פודלים קטנים ככלב מחמד ולוויה . לאנגליה הכלבים הגיעו בתחילת המאה ה-19 ורק לאחר מלחמ"ע השנייה הכלבים נהיו יותר אהודים בקרב האנגליים . נדידת הגזע התפשטה בכל רחבי אירופה , עם נדידת אנשי הקרקסים ואף הקסימה את אנשי היבשת . בשנות ה-60 של המאה העשרים הגיעו הפודלים גם ליבשת אמריקה ואף שם הם היו מאוד פופולארים . ניתן למצוא את הפודל בארבעה גדלים : ענק , בינוני , קטן ומיניאטורי. הפודל הענק : תוצר של מספר גזעים הספניאל אירי וכלב פורטוגזי . ולעומתו הפודל הקטן : תוצר של מלטז, ספניאל זעיר ועוד גזע לא נודע ששימש לחיפוש פטריות כמהין . אופיו של הגזע - כלב מאוד שובב ושני בתבונתו מבין הגזעים האחרים . נוח לגידול , נעים אופי, תקשורת כלבים מצוינת , כלב משפחה למופת , מחזיר אהבה , אוהב לשחק ולהחזיר חפצים לשולחו , קל לאילוף . רגוע ושקט בבית, אולם מחוץ לבית הוא יותר אקטיבי . הפודל הגדול ניחן בחוש ריח מפותח עם יצר הבאה וכושר למידה מעולה . הפודלים סובלים מבעיות עיניים בשל לכלוך המצטבר ליד העיניים בגלל השיער ומבעיות אוזניים בשל האוזניים הארוכות וחוסר האוורור היוצר דלקות . פרוותו של הפודל לא נשירה אולם הזנחה תגרום לריחות לא נעימים ולמחלות עור - בשל כך יש להבריש לעיתים קרובות את פרוותו ואף לספרו . ניתן למצוא את הפודל בחמש צבעים עפ"י ההתאחדות האירופאית כתקניים : שחור , לבן , חום , אפור וצהבהב . בארה"ב ניתן למצוא גם בצבעים : כחול , אדום , קרם , קפה בחלב . כל הפודלים בכל הגדלים והצבעים נושאים את אותן תכונות של מראה ואופי . הפודל הענק - גובהו נע בין 45-60 ס"מ , משקלו נע בין 35-40 ק"ג. הפודל הבינוני- גובהו נע בין 35-45 ס"מ , משקלו נע בין 30-34 ק"ג. הפודל הקטן- גובהו נע בין 28-35 ס"מ , משקלו 6 ק"ג. הפודל צעצוע (מיני) - גובהו נע בין 25-28 ס"מ ,משקלו עד 4.5 ק"ג .

גזע זה נימנה תחת קטגוריית הגזעים הקטנים , מקור מוצאו - אבות אבותיו כנראה מהמזרח הרחוק אשר הובא לאנגליה במאה ה- 16 בקירוב . ייעודו הראשוני היה כלב צייד לכל דבר ששימש באיתור החיות הקטנות שניצודו ע"י הצייד בעזרת חוש הריח המפותח שלו , אולם מהר מאוד שונה יעודם לכלבי שעשוע , לוויה ואף כבן משפחה . היסטוריה - אבות אבותיו של גזע זה הוא הקינג צ´ארלס , אשר שוחזר ע"י חובב כלבים שיצא בחיפוש אחר הגזע שככל הנראה נכחד והחליט לשתף פעולה עם מספר מגדלי כלבים באירופה , על מנת לנסות ולשחזר את הכלב מציור שהיה בידו , הכלב שאנו מכירים היום , דומה מאוד לגזע המקורי , אולם קטן יותר ולמטרות שעשוע וכבן לוויה . שמו המלכותי קרוי ע"ש המלך צ´ארלס השני , שחי במאה ה-17 , אשר אהב מאוד את הגזע ואימץ אותו ובעקבותיו גם כל בני האצולה הבריטית אימצו גזע זה . אופיו של הגזע - כלב עליז ומאופק , ידידותי לילדים ומבוגרים כאחד , יודע לגלות חיבה רבה לסובבים אותו ואין בו שמץ של תוקפנות . כלבים מאוד חברותיים ומשפחתיים , שאינם אוהבים להשאר לבד בבית . כלב בתנועה בשל היותו כלב ציד , יצר הציד הטבוע בו מפעיל אותו וניתן להשתעשע עימו עם כדור ואביזרי משחק התנהגותיים . בניגוד למראהו המעודן והקטן , לסתותיו חזקים וזה בשל יעודו במקור שהיה עליו להביא את הציד (עוף או בעל חי קטן ) לצייד . בימים קרים במיוחד , תדרשו לדאוג לכלבכם לפינה חמה , כי הם נוטים לרעוד בקור . שערו ארוך חלק ,רך כמגע המשי הצורך הברשה מרובה , כל יום . ניתן למצוא את הגזע בצבעי שחור-חום ,ערמוני , טריקולור , לבן עם כתמי חום ושחור -לבן . כלב עם נטייה להשמנה , יש להקפיד על ארוחות מסודרות וקבועות . בעיות רפואיות - גזע זה סובל מדלקות בעיניים , בעיות שמיעה ואף חרשות לעת זיקנה . ישנם גם בעיות אגן וגב . בשל ריבוי המחלות הגנטיות המוזכרות לעיל , יש לעשות בדיקה מקיפה אם ברצונכם להרביע , על מנת לא להעביר את הבעיות הגנטיות המשמעותיות לצאצאים , לדור הבא . משקל זכר בוגר - נע בין 5-8 ק"ג וגובהו נע בין 31-33 ס"מ . משקל נקבה בוגרת - נע בין 4-6 ק"ג וגובהה נע בין 30-32 ס"מ .

מה לא אמרו על הגזע הזה ?! אינטליגנט , לויאלי , ידידותי , כלב עבודה ומשפחה , פעיל ושמח מאוד . אכן הכל נכון , גזע זה מקור מוצאו: בין גבול סקוטלנד לאנגליה , כיום ניתן למצוא את הבורדר קולי בכל רחבי העולם , במיוחד הוא מועדף על החוואים באוסטרליה וניוזילנד . לאחר הרבעות של כמה כלבי רועים הגזע מדורג בסולם האינטליגנציה במקום הראשון . יש לאמר הוא מתאים לעבודה עם ילדים , כלב משפחה למופת , הג´ליטי תחרויות אילוף ואינו בוחל בעבודה קשה . הוא מצטיין בגילוי עקבות והצלת מטפסי הרים , עבודתו מאופיינת באיסוף העדרים במעגלים . אופיו : בעל חושים מחודדים , צייתן , אוהב לעבוד , עירני ומהיר תגובה . הבורדר קולי נכלל תחת קטגוריית הכלבים בעלי מבנה גוף קטן עד בינוני , רגליו קטנות , זריזות ושריריות . בעל פרווה ארוכה, דו שכבתית המגנה מפני הגשם והקור בגוונים: שחור ולבן , שחור ,חום ולבן הדורש הברשה לפחות פעמיים בשבוע . בשל היות הגזע כפצצת אנרגיה וחרוץ , יש צורך בהוצאתו לעיתים קרובות לריצות ארוכות על מנת להוציא אנרגיה ולבנות לו מתקני הג´יליטי על מנת לאפשר לו תעסוקה מתמדת שלא ישתעמם ושלא יפתח בעיות התנהגות מתוך תסכול ושעמום , יש צורך להיות מאוד יצירתיים עם כלב זה . יתכנו בעיות בריאותיות :היפ-דיספלסיה של האגן ובעיות מפרקים נפוצות , יתכן גם חרשות שזה מאוד נדיר . משקל זכר בוגר - נע בין 20-24 ק"ג וגובהו נע בין 51-53 ס"מ . משקל נקבה בוגרת - נע בין 18-20ק"ג וגובהה נע בין 50-52 ס"מ .

גזע בעל יופי מרשים ביותר עם חכמת אילוף יוצאת דופן . הקולי מוכר בשמו "לאסי" ומסדרה בשנות ה-80 -בית קטן בערבה . מקור מוצאו: מגבול אנגליה סקוטלנד. מקור השם קולי : איזור עם גבולות / זן של כבשים . הקולי שאנו מכירים כיום הוא גזע שהשתבח עם השנים , השילוב בין הגזעים השונים וגידול הגזע בתנאים קשים ,פיתחו אצל הקולי מערכת חיסונית בריאה וראיה מצויינת ,גזע ללא בעיות בריאות או בעיות תורשה . ייעודו: עד שנת 1870 הקולי היה כלב רועים /צאן ככל הרועים שנחבא בין העדרים , כיום הוא גדל כחיית מחמד לכל דבר ואף נעזרים בו עם חולי אפילפסיה .( לזיהוי מוקדם של התקפי אפילפסיה ) היסטוריה : המלכה ויקטוריה הביאה כלבי קולי מאזור בלמורל בסקוטלנד לארמונה וינדזור באנגליה , דבר אשר הפך את הגזע למאוד פופולרי בקרב העם .. החוקרים טרם מצאו את מוצאו האמיתי, אחת הסברות שהקולי הגיע מרומא לאירופה. הקולי הוא משפחה גדולה של תתי גזעים. שלל גווים לפרוות הקולי הקצר שיער והקולי ארוך השיער , ניתן למצוא את הגזע בצבעי פרווה : "סייבל "- חום עם לבן , "טרי-קולור" - שחור , לבן וחום ובגוון "כחול שיש " - אפור/כחול עם לבן וחום. קולי ארוך השיער מצריך הברשה פעמיים בשבוע לכל הפחות . בשל אופיו הנוח והרגישות לבעליו הקולי מסתדר יפה מאוד עם ילדים ומשפחה ,כלב המסתגל בקלות לחיים בבית , נאמן , שומר על בעליי הבית , כלב חכם וידידותי לבעלי חיים אחרים . גזע הדורש יציאה להליכה ממושכת על מנת להוציא אנרגיה ועל מנת לשמור על בריאותו של הכלב . יש להיזהר מאכילה יתרה , מכיוון שלכלב יש נטייה להשמנה . משקל זכר בוגר - נע בין 21-29 ק"ג וגובהו נע בין 56-61 ס"מ . משקל נקבה בוגרת - נע בין 21-29 ק"ג וגובהה נע בין 51-56 ס"מ .

הרועה הקווקזי הינו גזע עתיק יומין ( נמצאו ציורי כלבים קווקזים חקוקים על אבן מלפני אלפיים שנה ) , משערים כי מקור מוצאו : ברוסיה או מהמסטיף הטיבטי , ניתן למצוא אותו בצפון הקווקז , גאורגיה, ארמניה ואזרביג´אן . הוא נכלל בקטגוריית הגזעים הגדולים והוא ככל הנראה כלב הרועים הגדול ביותר . ייעודו: בעבר הוא שימש לעבודה עם העדרים ושמירה מפני זאבים וציידים אחרים , כיום בשל גודלו והממדים העצומים שלו הוא משמש ככלב שמירה במתקנים צבאיים , משטרתיים ,חוות גדולות או שמירה על בתי הבעלים ואף שימש ככלב קרבות . הכלב הקווקזי הוא כלב חזק וחסון , תכונותיו עוצבו בשל תנאים קיצוניים כגון רעב - מכיוון שלא קיבל טיפול מסור מהרועים , הסתפק בשאריות אוכל או שנאלץ לצוד לבדו , טמפ´ חום וקור קיצוניים - מכיוון שישן תמיד בהרים או בערבות ללא מחסה ועל כן הוא איננו מפונק . אופיו : כלב בעל בטחון עצמי , נאמן לבעליו ללא סייג וגבול , טריטוריאלי , כלב יציב מאוד , בעל זיכרון טוב . כלב שלא נובח הרבה אולם מאיים על כל מסיג גבול במבטו , תוקפני מטבעו ואינו נותן אמון בזרים. תקופת הגורות של גזע זה נמשכת כשלוש שנים , כלב זה חייב אילוף עוד בהיותו צעיר ,בשל אופיו . יש להבחין בין שלושה תתי גזעים לפי הפרווה העליונה : בעלי פרווה ארוכה , בינונית או קצרה , צבעי הפרווה נוטים לצבעי אפור עם צלליות בהירות , צבעי ארגמן , צהבהב קש , לבן או חום אדמדם . כלב זה דורש הברשת הפרווה בתדירות כמעט יום יומית ,תלוי באורך הפרווה . מבנה גופו שרירי ,גדול מימדים עם עצמות גדולות וראש גדול , פרווה כפולה ועבה . מבחינה בריאותית, הגזע אינו סובל ממחלות תורשתיות , אולם בשל גודלו כמו כל הכלבים הגדולים , הגזע סובל ממחלת ההיפ-דיספלסיה ובד"כ בבעיות מפרקים שונות . תוחלת חייו בממוצע הינו: 12 שנים . דורש האכלה מרובה מאוד . משקל זכר בוגר - נע בין 45-65 ק"ג וגובהו 65 ס"מ ויותר. משקל נקבה בוגרת - נע בין 40-60 ק"ג וגובהה 62 ס"מ ויותר.

הרבה שינויים באופן גידולו , פיתוחו והכלאתו עם גזעים שונים ואף שיוני בייעודו ,עבר גזע זה : במאה הרביעית לפנהס"נ לערך , הביא עמו אלכסנדר הגדול ליבשת אירופה ממסעותיו במזרח הרחוק את אב הטיפוס של כלב הבוקסר , ברבות הימים ההם נקרא גזע זה בשם "מולוסוס" -ע"ש בית המלוכה מולוסוס . במאה השנייה לספירה התפתח הגזע מכלבים שהגיעו מרומא לבריטניה , כלבים אלו נקראו "דוגה בריטית" . הם שימשו לשמירה , הגנה , ציד ולחימה , בשל היותם כלבים גדולים ורחבים . בסביבות המאה ה-16 נעשו הכלאות בין הכלב ה"בולנבייסר" הגרמני לכלבי רוח שונים , הנקרא : "כלב אנגלי" ומהר מאוד הפך לכלב מבוקש ברחבי אירופה כולה , עם הזמן בוצעה הכלאה נוספת של גזע אחרון זה עם כלבי "בולנבייסר" קטנים , אשר הביא לתוצר "ברנבייסר" שפירושו: נושך דובים . כלב ה"ברנבייסר" היה בעל רגליים קצרות יותר מהמקור עם פרווה דוגמת טלאים , אולם מבנה ראשו וגופו היו גדולים , חזקים ומאיימים כמו קודמו - "בולנבייסר". באותה תקופה כלב ה"ברנבייסר" הפך להיות הגזע הפופולרי יותר מאשר כלב ה"בולנבייסר" , כמו כן היה ניתן לקטלג את הכלבים דמויי דוגה לשלושה טיפוסים : 1. גזע הבולינבייסר המגושם והכבד 2. גזעי הדוגות הענקיים 3. גזע הבולנבייסר הקטן ** אם נעשה את ההשוואה לימינו הבולינבייסר הגדול = המסטיף , לעומת הבולנבייסר הקטן = דמוי מסטיף גזעים אלו השתתפו בענפי ספורט ששיסו בהם את השוורים ועם הזמן הפכו גזעים אלו לקטנים יותר עם רגליים קצרות וראש רחב כדוגמת הבולדוג שתפס את מוקמם של כל כלבי הדוגה והמסטיף הישנים והגדולים . בדרום גרמניה במאה ה16 הבולנבייסר הברבנטי שפותח לציד חזירים היה האב הטיפוס ואבי אבותיו של הבוקסר המוכר לנו כיום . כלבים אלו אומנו וטופחו ע"י הציידים לצוד חזירים ולהחזיקם בחיים עד להגעתו של הצייד , שולחו . כלב זה נאלץ לפנות את מקומו לכלבים קלים , אינטליגנטים , מעודנים בהופעתם החיצונית וזאת בשל מעמד האצולה שדרש ושם דגש על תכונות אלו . לקראת סוף המאה ה-18, עם פרוץ המהפכה הצרפתית וסיום תקופת מעמד האצולה באירופה , נעלם הכלב הבולנבייסר הגדול וזאת בשל תעשיית הנשק שהתפתחה שתפסה את מקומם של החרב , החיצים וכו´ היעלמותם של חיות הציד הגדולות ואיסור הציד החופשי , תם וחוסל תפקידו של גזע זה ככלב ציד .... גזע הבולנבייסר הורבע עם נקבות מגזע הבולדוג האנגלי ועם הזמן נוצר כלב עם מבנה גוף כבד , נמוך ממדים עם ראש מסיבי עם צבע פרוותי לבן , הכלאה שעדיין לא הבחינו בין הבולדוג לבוקסר . מגדלי הכלבים הגזעיים בגרמניה העדיפו לגדל גזעים שארץ מוצאם באנגליה . הבוקסר היה יותר אהוד בקרב נוודים , סוהרים בשל תכונותיו התורשתיות ככלב שמירה והגנה . הבוקסר שלא היה נחשב לגזע יפה , הפחד מנשיכתו החזקה גרם לחוסר אמון בכלב זה עד כדי כך שזה חדר לתודעתם של האירופאים והם נמנעו מלגדל כלב זה . במאה ה19 הגזע קיבל עדנה חדשה וככל הנראה קיבל את שמו בשל מלחמת כלבים אנגלים ששמו אותם יחד בזירה מאולתרת דמוי קופסא -BOX , שבתחילה קיבל את השם הזמני "בוקס-דוגה" ואח"כ לשמו הידוע כיום בוקסר . כמו כן, שמו ככל הנראה נובע מאופיו הלוחמני בשימוש משולב עם כפות רגליו ופיו על מנת להביס את היריב . אופיו של הבוקסר : על אף היותו כלב שמירה והגנה בד.נ.א שלו , כלב זה מאוד שמח ,ידוע בחיבתו ונאמנותו לבני המשפחה וילדים ,חכם , אנרגטי , תחרותי ,צייתן קל לאילוף ניחן באומץ לב וביטחון עצמי . כלב שמירה מעולה בשל התכונות התורשתיות , הבוקסר זקוק להליכות ממושכות על בסיס יום יומי, הבוקסר זקוק למנהיגות אנושית ויש לעבוד עמו פיזית בשל אופיו האנרגטי . בעל גוף מוצק ורחב ושרירי , אף פחוס/מרובע . פרוותו הקצרה והחלקה בצבע חום-צהבהב עד חום-אדמדם לעיתים עם כתמי צבע לבן או פסים לאורך הצלעות / החזה , מאוד קלה לסירוק עם מברשת קשיחה ,אין צורך במקלחות מרובות . משקל זכר בוגר - נע בין 30-32 ק"ג וגובהו 57-63 ס"מ . משקל נקבה בוגרת - נע בין 25-27 ק"ג וגובהה 53-59 ס"מ .

התפתחות חיי הגור מתחלקת לחמש תקופות קרטיות , אשר לכל אחת מהתקופות ישנן השפעות או השלכות מהותיות לגבי התנהגותו הכלבית בבגרותו ובקשריו עם האדם וסביבתו. להלן התקופות הקרטיות ,עפ"י חלוקה לשבועות : התקופה הראשונה - מיד אחרי ההמלטה , בין היום הראשון ועד השבוע השלישי- הגור חסר חושים מפותחים (פחות מפותח מתינוק - כמעט דומה לעובר ) . בתקופה זו תלוי הגור לחלוטין באימו המטפלת בכל צרכיו הקיומיים : מזון, חום, ניקיון , טיפול בכאבי בטן ע"י ליקוק לזירוז הוצאת שתן וצואה . בתקופה זו , הגור עושה את צרכיו בכל שעתייםוהוא מאוד רגיש לשינויי טמפרטורה . בין היום ה 15-21 - הגור מתחיל לעשות את צרכיו לבד ואימו מנקה אחריו , כבר בגיל זה מתפתח חוש הניקיון והגור לומד לעשות את צרכיו הרחק מאיזור השינה והאוכלשהוא מקבל , בשלב זה המגדל צריך להקנות מקום עם מרחב לכלבה וגוריה , על מנת לעזור בחינוך הגור לניקיון . תנאי הגידול מאוד משפיעים בהמשך ,להרגלים נכונים או לאו. התקופה השניה - הנקראת בשם תקופת הסוציאליזציה , בין השבוע ה-3 לשבוע ה-7 , הגור ער לסביבתו, לאנשים זרים, לתנועת האם והשגר ורעשים סביבתיים. הגור יוצר קשר עם אחיו בשגר ( בני מינו ) ומפתח שפה משותפת ע"י משחקי צייד , מין והררכיה . בשלב זה הגור לומד לקבל את מרות אימו ע"י גרגור , נשיכה קלה באף או דחיפה קלה בחוטם . כלב שיחסר את חברת הכלבים , לא ישייך את עצמו לחברת הכלבים ובשל כךאין להפריד את הגור מהשגר בתקופה זו , אחרת הוא יקשור את עצמו לבני אדם בלבד וכל ההתיחסות החברתית , כולל ההתיחסות המינית תהיה כלפי בני אדם . מומלץ לחשוף את הגור לרעשים סביבתיים בשליטה ומתינות . זוהי תקופה בעלת חשיבות עליונה לפיתוח אופיו היציב וביטחונו של הגור . התקופה השלישית - תקופת הסוציאליזציה בין האדם לכלב , בין השבוע ה-7 לשבוע ה-12 , הגור לומד להשתלב בהצלחה עם להקת בני האדם . זהו גיל מתאים להעברה לבית החדש והפרדת הגור מהשגר ואימו . הגור מפותח מנטאלית ויכול ללמוד מניסיון ומחינוך יותר פורמלי , הגור מתרגל לשינויים בקלות יותר. יש להרגיל את הגור לשיתוף פעולה ועבודה בינו לבין האדם . תקופה זו נקראת גם תקופתהחתמת הפחד - גור אשר יחווה חוויה טראומתית , לא נעימה או חשיפה לא נכונה הדבר יחרט באופיו של הגור וישפיע על הכלב בצורה משמעותית לאורך כל חייו . התקופה הרביעית - דומיננטיות חברתית , בין השבוע ה-12 עד 4 חודשים . תקופה של התפתחות גופנית מואצת , אופיו של הגור מתעצב הגור מוכן לחיים עצמאיים בלהקה . זו תקופה שהגור בונה את מעמדו ביחס ללהקה אם בשגר או אם בחברת בני האדם . יש לספק לגור מסגרת , משמעת ומנהיגות על מנת ללמדו את מקומו ההררכי במשפחת בני האדם . הכלב לומד כי דברים מתנהלים עפ"י דרישותנו ולא על דעת עצמו . .... Nothing In Life Is Free זכרו ! גור שלא יצר קשר עם האדם עד גיל 4 חודשים - בעתיד הקשר יהיה לוקה בחסר . התקופה החמישית - תקופת התהוות בלהקה , ביןה-4 חודשים ל-12 חודשים. בתקופה זו הגור בודק את יכולותיו ובוחן את בעליו . חייבים להבהיר לגור מי מנהיג הלהקה ומקומו בהררכיה המשפחתית . בתקופה זו חלים שינויים פזיולוגיים רבים בעקבות זאת גם שינויים התנהגותיים . תקופה זו נקראת גם תקופת חריטת הפחד השניה , הקשורה לגיל התבגרותו של הגור שהוא נמצא לקראת אמצע / סןף התפתחותו ההורמונלית , בשל תקופה קריטית זו , יש להתייחס לכל התנהגות אגרסיבית / לא יציבה בסבלנות יתרה. על מנת למנוע חריטת פחד ,פוביה , יש לתת לכלב להתמודד בעצמו מול מכשול , אנו כבעלים עלינו להתעלם ולא לחזק את פחדיו ע"י עידוד או הרגעת הכלב בליטוף או מילים טובות . אילוף וסוציאליזציה נמשכים למשך כל חייו של הכלב . הכלב חווה חוויות עם כלבים ואנשים ככלב שמח וחברותי , צריך להביא אותו למצב אופטימלי של סוציאליזציה , להתמודדות ולא לשנותאת אופיו...

על אף היות הכלב הביתי יצור חברתי החי לצד בני האדם , עלינו מוטלת החובה להכיר היטב את צורת התנהגותו של כלבנו להרחיב את ידיעותנו ולהבין את התפתחותם הביולוגית ודרכי חייהם של הכלבים הכלב הביתי של היום כפי שהכלב הפראי הקדמון ,מונע על ידי אותם יצרים ותכונות גנטיות שעל הנוהג להעמיק וללמוד . מלחמת מעמדות קיימת בעולמם של כל בעלי החיים המקיימים מסגרת חברתית שיתופית . הבסיס הטבעי של הכלבים מונע עפ"י שלושה מרכיבים עיקריים : חיפוש טרף/מזון לכלכלתם , טריטוראליות - הגנה על שטח והצאצאים והשתייכות להקתית - גידול צאצאים . את מעמדם ההררכי בלהקה , הכלבים קובעים ע"י מאבקי שליטה / מנהיגות , החזק יצליח לשלוט על האחרים ולא בהכרח החזק בגופו אלא הכלב שניחן בתכונות מנהיגותיות . לכלבי הבית יש שני סוגי מאבקי שליטה ומעמד , האחד בינם לבין הכלבים- בני מינם והשני בינם ולבין בני האדם . עובדה זו שהכלב קושר את חייו לחברת בני האדם אינה מתפרשת כי הכלב "נכנע" ללא תנאי לשליטתו של האדם עליו , אלא הכלב מתייחס לאדם כאל כלב וכל מרקם היחסים והתנהגותו של הכלב מול בני האדם יתבסס על תכונותיו ויצריו הכלביים . הגור/הכלב בתקופות מסויימות בחייו ינסה להוכיח את עליונותו ושליטתו באדם ( ראה מאמר בנושא תקופות קרטיות בחיי הגור ) ופה יש צורך בידע הרב שרכשנו על מנת לדעת כיצד לעמוד מול אתגר זה וללמד את הכלב בשפתו כי בהררכיה הוא מקבל תפקיד נחות משל בני המשפחה ואנו כמאלפים נגדיר את מקומו ותפקידו בלהקת בני המשפחה .

במזל טוב מצטרף חבר חדש ללהקה -תינוק , הכיצד נכין את כלבנו להצטרפותו של צאצא ללהקה/ משפחת בני האדם ? תחילה , חשוב מאוד לשמר את שגרת חייו של הכלב , ז"א הכלב יחשף מבעוד מועד לריחותיו של התינוק וביחד עם זאת ניצור אצלו זכרון חיובי . אחד מאמצעי הזכרון הטובים ביותר של הכלב הינוחוש הריח המפותח , לכן חשוב לנו ליצור חוויה נעימה וחיובית בכל פעם שאנו חושפים את הכלב לריחותיו של התינוק וזאת עוד בטרם הגעתו של התינוק הביתה . לדוגמא לחשוף את הכלב באמצעות הבאת חיתול הספוג בריחותיו של התינוק מבית החולים ולחזקו בתשבוחות ובצופרים על מנת ליצור זכרון חיובי ושמח , שיכיר את בן המשפחה / הלהקה החדש , עוד לפני שזכה הכלב לראות אותו . בהמשך עם הגעת התינוק הביתה , במפגש הראשוני בין התינוק לכלב , יש לקיים את המפגש ברכב , כשהכלב מובל עם רצועה לאם והתינוק הישובים ברכב , ללא התרגשות מופרזת , ההכרות תעשה באופן זהיר, כשהכלב ניגש לרחרח רק את הפלג התחתון של התינוק וכך חוזר חלילה כשמתחלפים בתפקידים . במהלך שהותו של הכלב בבית יש למנוע מהכלב "לאיים" על התינוק בכל מובן המילה , אם בלקיחת חפצים , קפיצות , נגיסות קלות , לקיחת אוכל או מוצץ מפי התינוק , רכינה על התינוק או שכיבה על מצעי התינוק ואפילו מתחת למיטת התינוק . יש להסיר כל סממן של עליונות פיזית כלבית מעל התינוק , על מנת להגדיר את מקומו ההררכי בלהקה . עוד בטרם הגעת התינוק לעולם , אנו חייבים לאלף וללמד את הכלב את מקומו החדש במשפחה ( ראה מאמר בנושא מעמדו ההררכי של הכלב ) . ע"י טיפול ואילוף הולמים ניתן למנוע התנהגות לא רצויה ולהנהיג לכלב משמעת על אף נטיותיו הטריטוריאליות או הרכושניות . לסיכום : הליך ההרגלה של הכלב לבן משפחה חדש חייב להעשות ע"י שמירה על שגרת יומו של הכלב וכל בני המשפחה , ללא לחץ והתרגשות יתרה , על אף השמחה שבהצטרפות תינוק חדש למשפחה . תמיד יש להתחשב באופיו ומזגו של הכלב ואסור שהתינוק יהווה "איום" על הכלב או שהכלב יהווה "איום" על התינוק .

לא פעם אנו נתקלים במשפחות שבחרו "לקשור את גורלם" עם גור כלבים או כלב בוגר מתוך חוסר ידיעה והבנה במורכבות יצריו , תכונותיו , אופיו או מזגו של הכלב באם הוא גזעי או מעורב . לרבהבחירה בצרופו של כלב בוגר / גור לחיק המשפחה נעשית משיקולים והשפעות חיצוניות , כגון: המלצות מכרים , מראה חיצוני של הכלב , גזעים "באופנה" - טרנד עכשוויולא בהכרח בשל תכונות של אותו גזע או אינדיוידואל . בבואנו לבחור ולצרף כלב בוגר או גור לבני משפחה מרובת ילדים , רווקים , בודדים , מבוגרים , עלינו לנתח את אופיים , מזגם ואורך חייהם של הבעלים ובהתאם לכך להתאים את הכלב האידיאלי ביותר למסגרת המשפחתית . בעקבות השנים יצר האדם מאות גזעים לטובת צרכיו ועיסוקיו ע"י סלקציה וחיזוק תכונות רצויות , אותם האדם הטמיע בגזעים שכיום אנו מכירים , עפ"י החלוקה הבאה : כלבי לוויה / מחמד כלבי שפיץ כלבי רוח כלבי ציד / אף כלבי ציד / אדמה כלבי רועים כלבי קרבות כלבי שמירה והגנה בשל הייחודיות והשוני בין כל גזע לגזע ימצאו מאפיינים אצל כלבים מגזעים מסוימים שאינם מתאימים למסגרת משפחתית כזו או אחרת . כאן תפקידנו"להאיר", לייעץ ולהמליץ על בחירת הגזע המתאים בהתחשבות באינדיוידואל .

משפחה יקרה , ההתרגשות בשיאה עם הכנסת כלבלב צעיר לביתכם עוד לפניצירופו של גור ( חבר להקה ) חדש למשפחה , עלינו מוטלת האחריות להעמיק , ללמוד ולהבין את עולמו של הגור שזה עתה נותק מלהקתו ואימו . חינוך הגורים מתחיל עוד בהיותו הגור בן יומו כשהוא חסר אונים -אינו רואה ואינו שומע , אין לו שליטה על חום גופו וכל קיומו תלוי באמו המנקה אותו בליקוקים ומזרזתאת פעילות המעיים ושלפוחית השתן ואף מרסנת בנשיכות קלות ( ללא כאב ) . במהלך ארבעת השבועות הראשונים לחייו , יהא הגור תלוי לחלוטין באמו אשר תלמד אותו ניקיון וחינוך עפ"י שפתה שלה , מגיל ארבעה שבועות ואילך הגור יהיה בשליטה מלאה עלחום גופו ( 37.5 צלזיוס )ואת צרכיו יעשה ללא שום עזרה או זרז . הגור יבנה קשר עם שאר אחיו לשגר , יפתח וישפר את מיומנויות הציד שלו ע"י משחקים פשוטים של צייד , מין והיררכיה. חינוך האם ימשך כל עוד הגור לא הגיע לגיל שבין 7-8 שבועות , חינוך האם מתבטא ע"י גרגור , נשיכה קלה , דחיפה באף - סימנים אלו ברורים לגור ודרכם הוא לומד לקבל מרות . בגיל 7-8 שבועות בד"כ ייפרדו דרכיהם של הגור מלהקת הכלבים ( השגר והאם ) והגור הקטן יצרף אליכם למשפחת בני האדם . מעתה ואילך כל מלאכת חינוך וניתוב הגור ומשמעת הגור מוטלת עליכם . הכלב הצעיר דומה לתינוק רך , סקרן ותוסס הדורש השגחה וטיפול באמצעי מניעה שונים , על מנת למנוע אי נעימויות ולהבטיח את בטיחותו ובטחונו של הגור . מעתה ואילך הגורתלוי בכם , באהבתכם וטיפולכם . על מנת לקיים אורך חיים בטוח וטיפול ראוי ומספק לכלבלב , להלן מסעצות : ראשית הקנו לכלבכם בטחון ואהבה. דאגו לספק לגור מזון באיכות גבוהה ללא פשרות , טיפול וטרינרי הולם וחינוך עם סבלנות רבה . וודאו שהגור אינו נגיש לחומרי ניקוי, חומרי חיטוי , חומרי ריסוס , תרופות , חפצים חדים , צבעים ומדללים , זבל , כבלי חשמל וחומרים רעילים . אין להשאיר את הגור ללא השגחה ( בחצר , בגינה או בפנים הבית ) , על מנת להבטיח את בטחונו ואת רכושכםיש לתחום את הגור באיזור בטוח או עם גדריית גורים . בכל הנוגע לחינוכו של הגור , עליכם להיות עקביים , ברורים , סובלניים ומתגמלים על התנהגות רצויה וחיובית לכם . לסיכום : צרכי גור הכלביםשונים מצרכי תינוק האדם , נא התחשבותכם !

לקוחות יקרים . עם השנים ובשל צורך ההולך וגובר , פותחו לנוחות האדם וכלבו אביזרים רבים ומגוונים , חלקם ראויים לשימוש ואף מועילים ומקלים על מלאכת האימון / האילוף לצד כלבנו - חברינו ללהקה , אולם חלק מהאביזרים מזיקים ואף מגבירים את תחושת התסכול ומענישים את הכלב ללא כוונת תחילה , ידיעה מעמיקה או הכוונה נכונה . אנו צוות " אומנות האילוף בשניים " רואים לנכון לשתף אתכם בידיעותינו , להלן רשימת האביזרים לכלב ומהותם : קולר חנק - קולר בעל חוליות / לולאות ,עם משיכה ברצועה ( מתח ברצועה ) הקולר יתהדק סביב צוואר הכלב , יחנוק ויצבוט את צוואר הכלב - המהווה ענישה לכלב . על הנוהג לדעת כי יש להניח את קולר החנק על הצוואר קרוב לאוזניו של הכלב ( המקום הרגיש יותר ) ולא לכיוון הכתפיים של הכלב השרירים יותר. היקף , אורך , משקל , וגודל החוליות הרצועה חשובים מאוד בבחירת קולר החנק . יש להוסיף עשר חוליות מעבר לטבעת החופשית . גור כלבים עד גיל 4 חודשים לא יונח עליו קולר חנק בשום אופן ! צריכה להווצר האות "P " והחוליות צריכות להמשך מהטבעת המרכזית בקו ישר ורפוי . אנו צוות "אומנות האילוף בשניים" - לא ממליצים להשתמש בקולר חנק - בשל אפקט הענישה וחוסר ידיעה של בעלים כיצד לעבוד עם רצועת החנק באופן מדויק ונכון . קונג - אביזר התנהגותי וטיפולי המסיח את דעתו של הכלב. חלופה נהדרת לפעילות מנטלית הצורכת מהכלב כוחות להעסיק את עצמו בשל רצונו להגיע ל "יעד הנכסף "( חתיכות האוכל היבש והרטוב ) המונחים בתוך הקונג החסום באופן חלקי,שנאלץ להפעיל את חושיו היצריים והפראיים . מומלץ ביותר על ידנו . רצועת הולכה -רצועת הולכה נגללת , רוב אוכלוסיית הנוהגים בכלבם בוחרים להשתמש ברצועה זו , החסרון הוא חוסר יכולת לשלוט בקצב ההולכה ומסורבלת בהולכת הכלב . מלונה - מדמה מאורה של כלב בטבע . מלונה הינה ביתו של הכלב המרגיש בו בטוח ושקט . יש לדאוג לניקיונה ואיוורורה של המלונה לעיתים קרובות , בעונות החמות צריך לרסס את מרבצו של הכלב , על מנת להשמיד מזיקים , פרעושים וקרציות במקום שצריך להיות הנוח ביותר לכלב . בשוק ימצאו מלונות עץ , פלסטיק בגדלים שונים , יש להתאים את המלונה עפ"י גודל הכלב . כלוב לטיפול התנהגותי - משמש כמלונה בשטח הפנימי של הבית , אשר תכליתו לטפל בבעיות התנהגות וניתוב נכון של הגור / כלב . בעזרת כלוב זה ניתן להגדיר לגור / כלב את מקומו בטריטוריה הפנימית ולשלוט בצרכיו והתנהגויותיו . רצועת הולכה מטר וחצי - רצועת עור או בד המיועדת להולכת הכלב לצידנו , נוחה לשימוש . עצמות עוף -עצמות עוף , עם מבושלים ואם לא , אסורים בהחלט לאכילה ע"י הכלב. בעת לעיסת עצמות העוףע"י הכלב העצמות הופכות לחדות כסכין היכולות לקרוע ולהזיק למערכת הושט והקיבה ולגרום לסיבוכים ודימומים פנימיים . הזהרו!!! עצמות בקר - תחליף נהדר לכל העצמות והחטיפים המלאכותיים שנמכרים בשווקים . העצם קשה מאוד לשבירה , זו דרך טובה מאוד לניקוי טבעי של האבנית בשיני הכלב . צוות " אומנות האילוף בשניים " ממליצים בחום . חטיפים -מכילים מרכיבים לא בריאים בהכרח והם יכולים לגרום לשילשולים אצל כלבים עם קיבה רגישה במיוחד . רצועת הולכה ( 4 + 6 מטר ) -רצועת ההולכה מיועדת לאילוף ואימון הכלב לטווחים ארוכים ובשליטה מרחוק , רצועה מאוד נוחה לאחיזה וגמישה , החיסרון היחידי הוא האורך המסתרך שללא ניסיון והכוונה ממאלף כלבים, העבודה עם רצועת ההולכה ניעשת מסורבלת . צוות " אומנות האילוף בשניים " ממליצים בחום . תא הטסה מהודר - במקורו תא הטסה מיועד לנשיאת הכלב והובלתו בטיסות , אולם הכלי עזר הנפלא המוזכר לעיל מקנה לבעלי הכלבשליטה על הכלב / הגור , בטריטוריה הפנימית , חינוך לצרכים והקניית בטחון , טיפול בחרדת נטישה , תוקפנויות , הרס וכירסום חפצים , פחד ונבחנות . תא ההטסה לא נועד כאמצעי ענישה כלל או כליאה , אלא חייב להיות המקום הכי נעים ובטוח עבור הכלב / הגור המדמה את מעורת הכלב בטבע . יש להתחשב בגיל הכלב ובבשלות הפיזיולוגית - לא רצוי להשאיר כלב כלוא בתא ההטסה יותר מהזמן שיוכל להתאפק . כלי אוכל / שתיה מהודר - ככלל כלי האוכל והשתיה של הכלב צריכים תמיד להיות נקיים ולהניחם במקום מוצל כשהמזון והמיים טריים .

בעמודים הבאים ריכזנו עבורכם את כל המידע על זיווג, היריון , המלטה בקרב ההולכים על ארבע. תחילה עליכם להפנים ולדעת שלפני שאתם עומדים לזווג את כלבתכם מוטלת עליכם אחריות גדולה ,לא רק בטיפול באם והגורים אלא גם חובתכם המוסרית למצוא בית / משפחה מאמצת הולמת , על מנת שלא יזרקו הגורים לרחוב או ימצאו את עצמם מועברים מבעלים אחד למשנהו או גדלים בתנאים מחפירים . בבואנו לזווג את כלבתנו , תמיד אנו מחפשים אחר בחיר ליבה התואם ביותר לדרישותינו אם בתכונותיו הגנטיות המשובחות ( כשמדובר בכלבים גזעיים ) ו/או במראהו החיצוני המרשים והיפה ביותר. התאמת הכלב האידאלי לכלבתכם: בכלבים גזעיים ההתאמהקלה יותר בשל אילן היוחסין , התעודות וההיסטוריה הידועה מראש אם מבחינת בעיות רפואיות / גנטיות או מבחינה חיצונית -גודל , פרווה ואופיו ואף בגידולם בבתי גידול עם רישיון . אולם עם כלבים מעורבים קשה לצפות אלו צאצאים יולדו כתוצר מהזיווג בין שני כלבים / גזעים שונים בעלי גוונים , תכונות וגדלים שונים לחלוטין . וודאו כי אין בעיות תורשתיות, גנטיות לשני הצדדים כגון: בעיות חרשות , בעיות אגן , חד אשך ומנשך פגום ואף בעיות התנהגות המושרשות באותו גזע . וודאו שהכלבים מוכנים לזיווג מבחינה פיזית , מנטלית וחיסונית כולל תילוע לפני ההרבעה ,על מנת לא להדביק את הצאצאים בהימצאם עוד בתוך הרחם . בתקופת הייחום כלבות מאוד רגישות ונוטות לברוח מהגינה/ הבית ואם לא די בכך הכלבים הזכריים בתקופה זו מסוגלים לגמוע מרחקים רבים ועצומים על מנת להגיע ולהזדווג עם בחירת ליבם: הם יפרצו גדרות , שערים ומחסומים אחרים בניסיון להיות הראשון להגיע לנקבה המיוחמת , זכרים מריחים ממרחקים את הפרומונים שהכלבה מפרישה לחלל האוויר - היזהרו!!! ימצאו כלבים שייללו ללא סוף בקולות גבוהים מאוד במשך כל שעות היממה , יגרדו את פתח הדלת / השער ,על מנת להתייחד עם הכלבה המיוחמת . על מנת למנוע כתמי דם על רצפת הבית ,ניתן להלביש לכלבה תחתוני ייחום ,המיוחדים לימים האלה , יש לנקוט משנה זהירות בהליכה עם הכלבה לטיול מחוץ לבית , חובה לצאת עימה עם רצועה על מנת להיות בשליטה מלאה . כלבה יכולה להזדווג עם מס רב של זכרים במשך תקופת הפוריות שלה ויכולה להיות מופרית מכל אחד מהכלבים . הריון לא רצוי ניתן להפיל ע"י זריקה אצל הווטרינר בין היום העשירי לארבע עשרה מיום ההזדווגות . שאלת השאלות מתי נבחין ונדע בוודאות שכלבתנו מוכנה לזיווג המיוחל ? להלן מס אפשרויות : 1. כמונו בני האדם ישנם ימים שרק בהם האישה יכולה להיקלט / להיכנס להיריון ב"ימי הביוץ" , כמו כן אצל נקבות הכלבים היום ה9 עד היום ה11 הם הימים המתאימים ביותר לזיווג ולהצלחתו , במקרה זה יספיקו שני זיווגים לכניסתה המהירה של הכלבה להיריון . 2. בדיקת אולטרסאונד- ע"י הווטרינר ניתן לקבוע במדויק את יום הביוץ . 3.בדיקה סרולוגית- בדיקת רמות הורמון ה LH מהיום השלישי לתחילת הדימום - בדיקת דם . 4. משטח וגינאלי -בדיקת משטח הפות אחת ליומיים ע"י ווטרינר ובדיקת המצאות הורמון ה LH ( ההורמון האחראי על הפרשת האסטרוגן - כמו אצל הנשים ) בהימצא ההורמון הזה זה הסימן לפוריות וודאית . 5. אינטואיציה כלבית - כשהכלבה תהיה מוכנה להזדווג עם הזכר יש להפגיש ביניהם למשך 20-30 דקות בכל התקופה שהיא מקבלת את הזכר. ימצאו כלבים גזעיים עם מטען גנטי איכותייוצא דופן שע"י הקפאת הזרע ניתן להעביר את הזרע מארץ לארץ להזרעה מלאכותית ואף בגזעים כדוג הבולדוגים והגזעיים הננסיים תיתכן התערבות של יד אדם להפריית הכלבה באופן מלאכותי . את הדופק בוולדות ניתן לצפות בין הימים ה 28-30 להריון ע"י אולטרסאונד . עוד מס נתונים שעליכם לדעת: בגרותם המינית של הכלבים היאמגיל 6-12 חודשים , בגזעים הענקיים יותר גיל הבגרות המינית היא בגיל שנתיים וחצי ואילך , בגרותם המינית של הכלבים תלוי בגזע, בתזונתו ומצב בריאותו . תקופת הייחום אצל הגזעים הקטנים יותר מוקדמת מזו של הגזעים הגדולים יותר . רצוי לזווג את הכלבה רק בייחום השלישי , על מנת לא לפגוע בתהליך הגדילה וההתפתחות של הכלבה . תקופת הייחום בד"כ היא בין החודשים מרץ לנובמבר ( תקופת השפע בטבע ) ולעיתים רחוקות בחורף . אין הגבלות בגיל להרבעת הכלבה , אולם ככל שהכלבה מבוגרת יותר ( כמו אצלנו בני האדם ) יתכנו סיבוכים כגון: מוות של עוברים , סיבוכים בהיריון ובהמלטה , שינויים פתולוגיים בעוברים והפלות . משך ההיריון אצל הכלבות הוא 60-63 ימים לערך ותקופת הייחום נמשכת כשלושה שבועות. תקופת הייחום מתפרשת למשך שלושה שבועות , להלן שלבי הייחום: שלב א -שבוע ראשון ( נקרא: "פרואסטרוס" ) בתחילת תקופת הייחום הכלבה מפרישה הפרשות סמיכות ,לבנבנות ,שקופות מהוואגינה , הפות מנופח ובהמשך יחל דימום ,בשלב זה הבעלים לא יבחין במשהו חריג עד לטפטוף הדם על הרצפה . הנקבה בשלב זה תסרב ואף תתקוף את הזכר שינסה להזדווג עמה . שלב ב - שבוע שני ( נקרא: "אסטרוס") זהו השלב הפורה ביותר אצל הכלבה בדומה לתקופת הביוץ של נקבת האדם , במשך יומיים עד שלושה הכלבה מבייצת במהלך השבוע הזה ובשל כך לא ניתן לדעת בוודאות מתי היא בדיוק יכולה להיקלט , לכן מומלץ לזווגה בכל יום למשך חצי שעה . בשלב זה יהיו הפרשות דמיות אולם תהיה פחות נפיחות בפות . את הזיווג יש לעשות בבית הזכר ,במקום הבטוח של הזכר , הטריטוריה שלו -בה הוא שולט, ללא מתחרים אחרים ,בסביבה שקטה ללא הפרעות , השגחה , צפייה או עידוד . אסור להתערב במהלך ההזדווגות ואין להפריד ביניהם בזמן האקט המיני ע"י שפיכת מיים, משיכה או הפחדה מכיוון שהתערבות מכל סוג כלשהו יכול לגרום לנזק משמעותי לאיברי המין של הזכר והנקבה . יש לציין כי התנפחות איבר מינו של הזכר רצויה ונדרשת עפ"י חוקי הטבע כי בדרך הזו הזכר מאריך ומחזק את משך ההזדווגות וממקסם את שפיכת הזרע . האקט המיני יכול להמשך 20-30 דקות ולאחר מכן ייפרדו לדרכם . שלב ג - שבוע שלישי ( נקרא: "הדיאסטרוס" ) במהלך השבוע השלישי עדיין יופרשו הפרשות דמיות אולם מועטות יותר ,גודל איבר המין יקטן בהדרגה והכלבה כבר לא תקבל את הזכר . במהלך כל שלושת השבועות הנ"ל הזכר ינסה להזדווג עם הכלבה ,היות והורמוני הפרומונים עדיין מופרשים . שלב ד- השבוע הרביעי ( הנקרא: "אנאסטרוס" ) חוזרים לשגרה , זהו שלב של מנוחה בין הייחומים , שנמשך בין שלושה לחמישה חודשים, שכמובן במהלך תקופה זו הכלבה לא תדמם ולא תמשוך זכרים . במידה והכלבה הרתה רמת הפרוגסטרון ( ההורמון התומך בהיריון ) יהיה גבוהה ולא יהיה ייחום עד אשר הכלבה תמליט ותגמול את גוריה ..וחוזר חלילה ... במידה ואין היריון יתכן לעיתים "היריון מדומה" , בשל רמת הורמון הפרוגסטרון הגבוהה - ובשל כך ימצאו עטינים מפותחים המפרישים חלב עד60 יום לאחר סיום הייחום . בתקופת "ההיריון המדומה" , יתכן והכלבה תשמין , תהיה איטית יותר , יהיו לה התכווצויות ברחמה ואף תכין את המרבץ לגורים שלא יולדו כמובן . יתכן והכלבה תאמץ לעצמה גורי כלביםאו גורי חתולים ואף תניק אותם . עם סיום 60 הימים , רמת ההורמון יורדת וכל התופעות שהוזכרו לעיל יחלפו וייעלמו , אין צורך בטיפול כלשהו כי הרי אין מדובר במחלה או שינוי קבוע בהתנהגות הכלבה . המלטה- היום המיוחל לכלבה ולבעליה הגיע וכולם נרגשים ושמחים לקראתו , להלן הסימנים המקדימים להמלטה : א. עטינים מלאי חלב ( שאותם ניתן לראות כבר שבוע לפני ההמלטה ) ב. הכלבה תתנהל בכבדות בגלל משקל הגורים . ג. הכלבה תחפש מקום מוגן וחם על מנת להמליט את גוריה . ד. הכלבה תרעד מעט ואף תקיא , תאבד את התיאבון ולא תהיה נינוחה כל כך . ה. יממה לפני ההמלטה ,אם נמדוד את חום גופה של הכלבה , הוא יהיה בירידה של מעלה אחת לערך והכלבה תפריש הפרשות זהובות מוגברות . עם הסימנים המקדימים הללו , אנו צריכים לדאוג ולהכין את מקום מרבצה של הכלבה וגוריה , המקום צריך להדמות למעורה כמו בטבע , מקום חשוך יחסית , מבודד , שקט , מגן , מקום נוח ומוכר לכלבה מעט מרופד עם גישה לגורים לאחר ההמלטה . תהליך ההמלטה הינו מהיר יחסית מלידתנשים , הוא מגיע במהירות , מס התכווצויות מהירות ותוך30דקות לכל היותר יולד הגור הראשון, הבכור בתוך שק הנוזלים- מי השפיר , שהכלבה תצטרך לחתוך בשיניה . הכלבה תנקה את הגור משאריות השיליה ,תאכל את השיליה ותמריץ את הגור ע"י ליקוקים לנשום בכוחות עצמו , בכל העת הזו הכלבה תהיה מסורה לגור הראשון עד להגעת מקבץ ההתכווצויות הבאות וליציאת הגורים הבאים . המלטת שאר הגורים יכולה להימשך מס שעות . מזל טוב האם יודעת את מלאכת ההמלטה , על כן לנו נותר לתת לה את המרחב והשקט הדרוש לה !!

הכלב שלנו יצור חי ,נושם , אוכל ובין היתר גם עושה צרכים , אולם כלבים שלא חונכו והותבו נכון או גורים רכים מהווים אתגר לבעליהם . ההתמודדות היא קשה , אולם עם נחישות , הבנה ומידע נכון ניתן להקל ואף לחסוך לבעלי הכלבים את עוגמת הנפש . נושא רגיש זה מהווה אבן נגף אצל הרבה אנשים המאוד רוצים חיית מחמד אולם חוששים מהלכלוך ,הריח וההשתעבדות לניקיון. תחילה ברצוננו להרגיע ולאמור כי כלב לא יעשה צרכים במקום שהוא אוכל או ישן בו ( למעט מקרים חריגים ביותר שהכלב גדל בתנאים מחפירים ) . שנית ,כלב בוגר יעדיף לעשות את צרכיו מחוץ לתחום בו הוא חי . אנו מאמינים שצריך לתמוך ולעזור לכלבנו על מנת לצלוח את תקופת הגמילה . אין להעניש ,לכעוס או להכות את הכלב/ הגור על כך שעשה את צרכיו בבית , הדבר עלול להוביל למתחים , תסכולים והרס מצד הכלב ופגיעה ביחסים ובקשר בנינו לבין כלבנו . כמו כן ,אין לתחום כלב בתא הטסה סגור ללא ידע וליווי מקצועי , ההרגלה לתא הטסה חייב להיות באופן הדרגתי ,כשהגור בשל לכך עם התייחסות ליכולות הפיזיולוגיות והבשלות שלו (משך יכולת ההתאפקות של הכלב). את רב הכלבים ניתן לחנך וללמד לעשות את צרכיהם מחוץ לבית - הטריטוריה הפנימית ואף מחוץ לגינה ,למעט מקרים שישנה בעיה פיזיולוגית שאובחנה ע"י הווטרינר ומטופלת ע"י תרופות . *** הקניית הרגלים לגורים *** ככל שתחנכו ,בדגש לחנך את גוריכם בגיל מוקדם יותר כך ייטב . בשבועות והחודשים הראשונים לחייו של הגור , הגור יכול להתאפק למשך זמן קצר מאוד : בין 20-30 דקות - במקרה של השתנה . ובין שעתיים לשלוש – במקרה של צרכים . ככל שהגור יגדל ויתבגר , כך זמן ומשך ההתאפקות או ההתרוקנות יגדלו . בתקופה זו ,עלינו להיות סבלניים ולארגן לגור מקום ( "שירותים זמניים" ) במקום קבוע הרחוק מאזור האכלה והשינה של הגור ולהניח על הרצפה שלוש שכבות של עיתונים ולתת לו להגיע באופן עצמאי ולעשות את צרכיו. לעיתים קרובות יש להחליף את המצע הראשון של העיתונים ופעם בשבוע להחליף את כל שלושת שכבות העיתונים במצע חדש ונקי . הריחות שנספגים בעיתון התחתון או על הרצפה הם הטריגר לגור לרצות ולהמשיך לעשות את צרכיו באזור שהגדרנו או יעדנו כ"שירותים זמניים ". אין להשתמש בסמרטוטי רצפה , שטיחים , בדים , מחצלות או כל דבר אחר בעל מרקם הדומה למיטות וספות , על מנת לא להרגיל את הכלב בבחירת מצע וביום מן הימים הוא יבחר לעשות את צרכיו על הספות ,המיטות והמחצלות . בשלבי הגדילה שבין 3-4 חודשים אנו נעביר את "השירותים הזמניים" לכיוון דלת היציאה ,על מנת "לסמן" לגור את הדרך החוצה בבוא העת לעשיית צרכים מחוץ לטריטוריה הפנימית . בכל השלבים בזמן הקניית הרגלים נכונים לעשיית צרכים מחוץ לבית , אין לנקות מיד אחרי הכלב שעשה את צרכיו , אחרת הגור/הכלב ילמד להעלים את הצואה ע"י אכילה . אם וכאשר הגור פספס ולא עשה את צרכיו ע"ג העיתון , אנו נרחיב את שטח "השירותים הזמניים " . גדריית גורים - כלי עזר המתחם את הטריטוריה הפנימית של הכלב, שנועד להקל על בני המשפחה בכל אשר כרוך בשמירת ניקיון הבית ולמנוע מהגור/כלב לשוטט בבית ללא השגחה. באזור הגדרייה יש להניח לכלב את תא ההטסה או מרבצו(מומלץ לא מבד) לצד תא ההטסה מניחים את כלי האוכל והשתייה, בקצה הגדרייה מניחים את שכבות העיתונים , מומלץ להכניס את צעצועיו של הכלב/ גור ועצמות לעיסה . *** האם להוציא את הגור הרך מחוץ לבית, טרם קבלת החיסונים ? הרבה בעלי כלבים חוששים להוציא את הגור מהבית ,טרם סיום כל החיסונים , אולם ברצוננו להרגיע ולעדכן כי ניתן ורצוי ביותר להוציא את הגור ולהכיר לו את העולם הגדול וזאת בתנאי שהגור קשור ברצועה ובשליטתכם המלאה , ניתן לאפשר לו לבוא באינטגרציה עם כלבים אחרים בוגרים בתנאי שאלו מוכרים לכם , לא תוקפניים מחוסנים ומטופלים נגד קרציות וטפילים אחרים ,בריאים – שאינם משלשלים או חולים במחלה מדבקת .. החשיבות בהוצאת הגור בתקופה זו של חייו מחוץ לבית היא בשל תקופת הסוציאליזציה ( ראה מאמר בנושא: "התקופות הקריטיות בחיי הגור ") – דווקא בגיל מוקדם זה ,הגור צריך ליצור קשרים כלביים חברתיים עם בני מינו ,הוא לומד לתקשר עימם ולהבין את שפתם הכלבית ושפת הגוף שלהם ,כי אחרת הוא יהיה לוקה בחסר בכל הנוגע בתקשורת הכלבית – עשו זאת באופן מושכל . *אם החלטתנו להוציא את הגור בפעם הראשונה מהבית למסעו הראשון בגילוי העולם החיצון החדש , פעלו בהתאם לצעדים הבאים: * נחבר לקולר הראש רצועה קצרה ,מטר וחצי . * נוביל את הגור בעדינות ללא משיכות אל פתח הדלת (אם הכלב חושש או נרתע ,נעודד אותו ע"י צופרים וקולות עידוד וצהלה ) אין צורך לגרור את הגור . * אם הגור מתנגד , הרפו ונסו מאוחר יותר . * בימים הראשונים תנו לגור להוביל (כמובן בהשגחתכם המלאה) לרחרח ולהכתיב את קצב ההליכה , למנוע מהגור ללקט שאריות אוכל מהקרקע . * משך הטיול החוויתי צריך לארוך בין 10-20 דקות . * היה והגור באמצע הטיול מושך חזרה לכיוון הבית , יש להרשות לו לחזור ברוגע ובביטחון . * עזרו לו לחוות את המפגש הראשוני עם העולם הגדול (המרתיע בהתחלה ) באופן חיובי ביותר עם חיזוקים משמעותיים וקריאות עידוד והתלהבות . * בכל יציאה יש לחזור לאותם מקומות ספציפיים בהם הגור ביקר לפני כן ועשה את צרכיו ולחזקו על כך ולאחר מכן ניתן להמשיך בהכרת מקומות חדשים . * בתחילת ההרגלה לצרכים ,גורים רבים יעשו צרכים גם בבית וגם בקרבת הבית ומחוצה לו – הדבר תקין לחלוטין . * בכל פעם שהנכם יוצאים עם חברכם הגור , הקפידו לשים לב לשינויים החלים או ההיקבעות ההתנהגותית של גורכם בכל הקשור לצרכיו וחיזקו רק את הפעולות הנכונות והרצויות לכם . * אם וכאשר לאחר חזרתכם הביתה עשה הגור את צרכיו בבית , להבא פשוט האריכו את משך הטיול ותנו לגור סיכוי במשך שבוע ימים . * וכמובן התזמון – גורים רבים אחרי פעילות אינטנסיבית , או משחק הם "מועדים יותר לפורענות" , על כן לאחר פעילות שכזו ,יש להוציא את הגור לצרכים וכמו כן לאחר שהגור אוכל ושותה יש להוציאו תוך 5 דקות לעשיית צרכים . הרגלה לצרכים בגורים יותר בוגרים – בני שלושה חודשים ומעלה : תהליך ההרגלה יעשה עפ"י המגבלות בכל גיל וגיל ומשך ההתאפקות ,אשר זמני ההתאפקות מתחילים ב ארבע שעות וכלה ב שמונה שעות של התאפקות בבגרותו . כלבים בוגרים ( בגרות מינית )- עם בגרותו של הכלב אנו מצפים כי הכלב ידע ולמד היכן עליו להתרוקן ולעשות את צרכיו , אולם עפ"י ניסיוננו ,נמצאו הרבה מקרים שהכלבים הבוגרים עדיין ממשיכים לעשות את צרכיהם בבית ( דבר המתסכל ואף מכעיס הרבה בעלי כלבים ) . במקרה זה עלינו לבדוק ולאבחן את התנהגותו החריגה של הכלב ולשאול את עצמינו : האם הבעיה נובעת בשל חינוך לקוי שלנו הבעלים ? האם השינוי הסביבתי הכרוך בהתאקלמות והסתגלות מחדש היה בוטח , האם אנו כבעלים הרגלנו את כלבנו למקום החדש ונטענו בו בטחון ? האם הכלב שלנו מתקשה מבחינה פיזיולוגית ? מחלות פוגעות בהטלת שתן או צואה לא רצוניים או מצב נפשי המשפיע על התנהגות כלבנו : התרגשות ( השתנה מהתרגשות ) קושי בהתאפקות , דומיננטיות . בחלק מהמקרים יש להתייעץ עם איש מקצוע – ווטרינר ולקבל טיפול מונע . בכל מקרה למעט סעיף 3 , יש לפנות לאיש מקצוע, המטפל בבעיות התנהגות על מנת לפתור ולמנוע עוגמת נפש של הכלב ובעליו .

Дрессировка собак

Искусство дрессировки вдвоем – потому что двое лучше, чем один.

 Ваша собака достойна лучшего! Когда мы обучаем, дрессируем или ухаживаем за собакой, то должны прежде всего почувствовать ответственность, приложить максимум усилий для того, чтобы собака гармонично вписалась в вашу семью


 В чем же заключается наша работа? Мы должны добиться, чтобы между вами и вашим питомцем установилось полное доверие и взаимопонимание, и только потом начинаем процесс дрессировки. Мы стараемся подготовить собаку в соответсятвии с требованиями и желаниями их владельцев. Мы гарантируем, что сможем научить собаку понимать команды , стимулы и похвалы без


 применения наказаний Наши услуги:

 Консультация на дому у клиента

 Решение проблем в поведении собак 

 Основы дрессировки и дисциплины

 Помощь и консультации в выборе породы собак 

 Индивидуальные уроки для всех членов семьи 

 Сопровождение на протяжение всего периода дрессировки и обучения 

 Обучение и воспитание щенков 

 050-7312029 Амир 054-8130814

 Далья

צור קשר

אילוף , מאלף ומה שביניהם

אנו ב"אומנות האילוף בשניים " מתייחסים למקצוע אילוף הכלבים כאומנות ולא מלאכה , לפיכך על אף האמור כאן , אנו משלביםגם יצירתיות ותקשורת בעבודה עם הכלב על מנת להעצים את החוויה החיובית בעיצוב התנהגותו של הכלב ובפתרון בעיות התנהגותיות מבלי לשבור את רוחו של הכלב . בתהליך האילוף אנו מלמדים את הכלב ע"י שינוי קבוע בהתנהגותו בהתנסות חדשה שאנו מנתבים ומחזקים אך ורק את ההתנהגויות הרצויות לנו ( בהתאם לדרישת הלקוח ) וזאת בהתחשב בתכונות הגזע והפרט . כלבים מונעים ע"י רפלקסים , יצרים ואינסטיקטים . הבנה עמוקה וכנה תיתן לנו את הכלים הנכונים לעבוד בשותפות ובתקשורת מלאה עם הכלב ללא פגיעה בצרכיו . האילוף הבסיסי הינו בניית יסודות ושפה משותפת על מנת להקנות משמעת , חינוך ולמידת התנהגויות חלופיות , ללא בניית יסודות לא ניתן להתקדם בתהליך האילוף ( משמעת מתקדמת ) , הדרך להטמעת המשמעת וניתוב ההתנהגות היא בשיטת האילוף השלם ובעזרת חיזוקים חיוביים . בשיטת האילוף השלם , הכלב ילמד את ה Q ( סימנים קוליים או ויזואליים ) הבאים : שב , ארצה , רגלי , השאר בארצה או השאר בשב , OK , אליי , למקום . בנוסף לאילוף הבסיסי ניתנת האפשרות להתקדם למשמעת מתקדמת - שהינה משמעת בעבודה עם הכלב ללא רצועה ורמת שליטה גבוהה בכלב על אף הגירויים והיסחי הדעת . אנו כצוות מאלפיםב"אומנות האילוף בשניים", דוגלים ב"המרת " יצרו של הכלב ליצירה.

1net Sites